כמה עולה ניהול קמפיין גוגל אדס בישראל? מודלי התמחור והטווחים

זו שאלה שקשה למצוא עליה תשובה ישרה. רוב הסוכנויות לא מפרסמות מחירים, ומי שכן מפרסם נותן מספר בודד בלי להסביר מה עומד מאחוריו. המדריך הזה לא מפרסם מחירון, אלא מסביר איך השוק מתמחר - כדי שתוכלו לקרוא הצעת מחיר ולהבין מה אתם מקבלים.

קודם כל: שני תשלומים נפרדים, לא אחד

הבלבול הנפוץ ביותר הוא בין תקציב המדיה לדמי הניהול. אלה שני דברים שונים לגמרי, והם הולכים לשתי כתובות שונות.

• תקציב המדיה משולם ישירות לגוגל, ובדרך כלל בכרטיס אשראי שרשום על שמכם. זה הכסף שקונה את הקליקים. לפי מדד גוגל אדס ישראל, הוא נע ברוב העסקים הקטנים והבינוניים בסדר גודל של 3,000 עד 5,000 ש"ח בחודש.
• דמי הניהול משולמים למי שמנהל את הקמפיין. זה התשלום על העבודה עצמה: בנייה, אופטימיזציה, מדידה ודיווח. הוא אינו קשור לכמה גוגל גובה מכם.

הצעת מחיר שלא מפרידה בבירור בין השניים היא הסימן הראשון לבדוק לעומק. אם מישהו אומר לכם "הכל כלול ב-4,000 ש"ח", כדאי לשאול מיד כמה מזה הולך לגוגל וכמה נשאר אצלו.

ארבעת מודלי התמחור בשוק

• סכום קבוע חודשי המודל הנפוץ ביותר בישראל לעסקים קטנים ובינוניים. אתם יודעים בדיוק כמה תשלמו, והמחיר לא משתנה אם העליתם תקציב. החיסרון: אם החשבון גדל מאוד, היקף העבודה גדל והמחיר הקבוע עלול להפוך ללא ריאלי לשני הצדדים.
• אחוז מההוצאה נפוץ יותר בחשבונות גדולים. הטווח המקובל הוא בדרך כלל 10% עד 20% מתקציב המדיה, ויורד ככל שהתקציב גדל. היתרון: המחיר מתכתב עם היקף העבודה. החיסרון שצריך להכיר: יש כאן ניגוד עניינים מובנה, כי מי שמנהל מרוויח יותר ככל שתוציאו יותר. שאלו איך הוא מטפל בזה.
• מודל משולב סכום קבוע כרצפה, ומעליו אחוז מההוצאה שחורגת מסף מסוים. זה המודל שמתאים לעסקים שהתקציב שלהם משתנה מאוד בין עונות.
• תשלום לפי שעות נדיר בניהול שוטף ונפוץ יותר בייעוץ, אודיט חד-פעמי או ליווי צוות פנימי. מתאים כשאתם רוצים מומחיות נקודתית ולא ניהול מתמשך.

בנוסף לאלה, רוב הסוכנויות גובות תשלום הקמה חד-פעמי על בניית החשבון: מחקר מילות מפתח, מבנה הקמפיינים, כתיבת המודעות והטמעת מעקב ההמרות. זו עבודה שנעשית פעם אחת ולוקחת זמן אמיתי, ולכן היא מתומחרת בנפרד.

למה חשבון של 5,000 ש"ח וחשבון של 100,000 לא מתומחרים אותו דבר

ההנחה האינטואיטיבית היא שניהול הוא ניהול, אבל היקף העבודה שונה מהותית. חשבון קטן מריץ בדרך כלל קמפיין או שניים, עם עשרות מילות מפתח, ודורש בדיקה שבועית. חשבון גדול מריץ עשרות קמפיינים במקביל, לעיתים בכמה מדינות ובכמה שפות, עם אלפי מונחי חיפוש שצריך לסנן, פיד מוצרים שדורש תחזוקה, ומדידה שמחוברת ל-CRM ולהמרות אופליין.

ההבדל האמיתי הוא בתדירות: חשבון קטן נבדק לרוב פעם בשבוע, וחשבון גדול נוגעים בו כמעט כל יום. זו הסיבה שמחיר אחיד לשני המקרים כמעט תמיד אומר שאחד מהם מקבל שירות פחות טוב.

מה בדרך כלל כלול, ומה לא

אין תקן בשוק, ולכן זה בדיוק המקום שבו הצעות מחיר נראות דומות אבל אינן. אלה הפריטים שחוזרים:

• כלול כמעט תמיד אופטימיזציה שוטפת של הצעות מחיר ומילות מפתח, הוספת מילות מפתח שליליות, כתיבה ועריכה של מודעות, מעקב אחרי תקציב, ודיווח חודשי.
• כלול לפעמים בניית מעקב המרות והטמעתו, חיבור ל-Google Analytics ול-Tag Manager, ייעוץ לדף הנחיתה, וקמפיינים בערוצים נוספים כמו שופינג או יוטיוב.
• כמעט אף פעם לא כלול בניית דף נחיתה או אתר, צילום וגרפיקה, כתיבת תוכן לאתר, ותקציב המדיה עצמו.

כאן אנחנו חריגים, וזה שווה אמירה מפורשת: אצלנו ב-BOOSTIT בניית דף הנחיתה היא חלק מהשירות, וכך גם הגרפיקה, כתיבת התוכן וההטמעה. אנחנו לא מפנים אתכם לספק נוסף באמצע התהליך, כי דף הנחיתה הוא חצי מההצלחה של הקמפיין ואין היגיון לנהל קמפיין שמפנה לעמוד שמישהו אחר אחראי עליו. הדבר היחיד שנשאר בנפרד הוא תקציב המדיה עצמו, שמשולם ישירות לגוגל מהכרטיס שלכם - וזה מכוון, כי ככה הכסף והחשבון נשארים בשליטתכם.

ויש מצב אחד שבו אנחנו הולכים צעד נוסף. לפעמים ברור לנו שדף הנחיתה הקיים הוא מה שחוסם את הקמפיין, והלקוח עדיין לא רואה את הערך בהשקעה בדף חדש. במקרים כאלה אנחנו בונים אותו על חשבוננו, באישורו כמובן, במקום להמשיך להריץ קמפיין שאנחנו יודעים שהוא נחנק. אנחנו לא חוסכים בשום דבר שמשפיע על הביצועים, גם כשזה יוצא מהכיס שלנו.

ובאותה נשימה, על מודל העבודה עצמו: אנחנו לא סופרים שעות מול הלקוח. אם חשבון דורש עוד כמה שעות בחודש כדי לעבוד טוב יותר, אנחנו עושים אותן בלי לפתוח את החוזה מחדש. דמי הניהול נקבעים מראש לפי היקף החשבון, ומה שנדרש מעבר לזה כדי שהעבודה תהיה טובה הוא חלק מהתפקיד ולא תוספת בתשלום.

שבע שאלות שכדאי לשאול לפני שסוגרים

• על שם מי חשבון הגוגל אדס? החשבון צריך להיות בבעלותכם המלאה. אם הוא על שם הסוכנות, אתם לא לוקחים איתכם את ההיסטוריה ביום שתעזבו - וההיסטוריה הזו שווה כסף, כי היא מה שהאלגוריתם למד.
• מי בפועל יטפל בחשבון? לפעמים מי שמוכר אינו מי שמנהל. שאלו מי האדם, מה הוותק שלו, וכמה חשבונות הוא מנהל במקביל.
• מה תדירות האופטימיזציה? "אנחנו עוברים על החשבון" היא לא תשובה. שאלו כמה פעמים בשבוע, ומה נבדק בכל פעם.
• מי מטמיע את מעקב ההמרות, ומי מוודא שהוא תקין? זו הנקודה שבה נופלים הכי הרבה חשבונות. בלי מעקב תקין כל שאר העבודה היא ניחוש.
• איך מוגדר ליד איכותי? ספירת טפסים אינה מדידה. שאלו איך מבדילים בין פנייה אמיתית לבין ספאם או טעות.
• מה קורה אם אני עוזב? האם יש תקופת התחייבות, האם החשבון נשאר פעיל, והאם מקבלים את כל החומרים.
• מה לא כלול במחיר? השאלה הכי שימושית מכולן, וכמעט אף אחד לא שואל אותה.

אז כמה זה באמת אמור לעלות?

לעסק קטן עד בינוני, דמי ניהול בטווח של 1,000 עד 3,000 ש"ח בחודש הם המקובל בשוק הישראלי. מתחת לזה, שווה לשאול מה בדיוק מקבלים ובאיזו תדירות - ניהול רציני דורש שעות עבודה, ומחיר שלא מכסה אותן בדרך כלל אומר שהחשבון נבדק לעיתים רחוקות. מעל זה, המחיר עשוי להיות מוצדק לחלוטין בחשבונות גדולים או מורכבים, אבל אז צריך לראות מה מקבלים בתמורה.

והזווית שחשובה יותר מהמחיר עצמו: דמי ניהול של 2,000 ש"ח שמורידים את העלות לפנייה ב-30% משלמים על עצמם מיד בחשבון שמוציא 5,000 ש"ח על מדיה. דמי ניהול של 800 ש"ח שלא משנים כלום הם הוצאה נטו. הדרך לבדוק את זה היא להסתכל על העלות לפנייה ועל העלות ללקוח, לא על שורת דמי הניהול בחשבונית.